דפנה רטר היא מייסדת ומנהלת מכללת רטר ל-NLP ודמיון מודרך, יחד עם אמיר רטר - בן זוגה. כאשר הייתה דפנה סטודנטית צעירה לעבודה סוציאלית, כמו כל הסטודנטים גם היא נדרשה ללמוד אנגלית כדי להוציא ציון פטור.
למרות שלדפנה היו יכולות דיבור טובות באנגלית, היא התקשתה בקריאת אנגלית וכן כתבה בשגיאות כתיב. לאחר שלא הצליחה בשלבי הלימוד והמבחנים המקדימים מספר פעמים, ניגשה אליה מורתה ואמרה לה: "תשמעי דפנה, נראה לי שאת דיסלקטית".
דפנה התקשתה מעט לקבל את האבחנה הזו, שנראתה לה מוזרה מאוד. הרי יש לה בגרות בממוצע גבוה; ובכל זאת, כאשר הייתה ילדה - המודעות לנושא הדיסלקציה בישראל הייתה נמוכה הרבה יותר מאשר כיום. לפיכך לא ממש ביצעו אבחונים, ודפנה לא הייתה מודעת לבעיה.
היה פער משמעותי בין יכולת הדיבור של דפנה באנגלית, שדיבורה היה שוטף והיא נשמעה כמעט אמריקאית, לבין יכולת הקריאה שלה באנגלית - שלא אפשרה לה לסיים לקרוא אפילו משפט אחד. בהמלצתה של אותה מורה, הלכה דפנה לעשות אבחון בגיל 23. כמאמר המשפט הידוע - עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.
הם מאבחנים - אבל אתם מחליטים
במכון האבחון עברה דפנה 3 ימים של מבחנים שונים, ובאמת נתגלו שם הפערים המאוד משמעותיים בין יכולות הדיבור ליכולות הקריאה שלה. המאבחן שערך את המבחנים אמר לדפנה שאכן גילו אצלה דיסלקציה, ולכן מומלץ לה ללמוד משהו יותר הומני, כגון גרפיקה. נאמר לה שאם היא תיצמד ללימודים עיוניים (כמו עבודה סוציאלית, אותה כבר התחילה ללמוד) - יהיה לה מאוד קשה והיא תשיג ציונים ממוצעים.
למרות ההמלצה של המאבחן, דפנה החליטה להמשיך בלימודי העבודה הסוציאלית. היא תמיד הייתה טיפוס שאוהב אנשים ורוצה לעזור להם. בזכות האבחון קיבלה דפנה תוספות זמן במבחנים, והצליחה לא רק לעבור את מבחני האנגלית שלה - אלא גם לקבל את ציון הפטור הדרוש.
המתנה שנתנה הדיסלקציה
למרבה הפלא, דפנה גילתה שהיא לא נדרשת למאמץ רב מדי בלימודיה האקדמיים. היא לא השקיעה הרבה מעבר לחבריה ללימודים, כפי שחשבה בהתחלה, אלא אפילו פחות מהם - והשיגה ציונים גבוהים מהם. איך זה מסתדר עם כל נושא הדיסלקציה?
דפנה מתוודה שרק בזכות הדיסלקציה, היא זכתה במתנה שנקראת זיכרון. מכיוון שהתקשתה בקריאה כל חייה, נאלצה דפנה לפתח כישורים אחרים שיסייעו לה בלימודים. כישור משמעותי אחד כזה היה יכולת זיכרון מרשימה, שנשארה איתה עד היום.
מכיוון שלא יכלה לקרוא בצורה מיטבית, דפנה פשוט זכרה ושיננה את כל ההרצאות ששמעה במהלך הלימודים. בצורה כזו כל המידע הדרוש נאגר אצלה בראש, במקום במחברות. הדיסלקציה אילצה את דפנה להפוך לבעלת יכולת זכירה חזקה בהשוואה לאחרים.
למזלה, דפנה לא התייחסה להמלצת המאבחן - שהמליץ לה ללכת ללמוד גרפיקה. בשפת ה-NLP זה נקרא "מושפעות". יש אנשים שמושפעים מדברים חיצוניים, ויש אנשים שמושפעים מדברים פנימיים. דפנה ידעה היטב מה היא רוצה, ובהתאם לכך ניווטה את חייה מתוך כוונה מוחלטת ומלאה להגיע למטרה שסימנה.
גם אם משהו נראה בהתחלה כמו לימון, יכול להיות שמסתתרת בו גם לימונדה. לכל אלמנט שלילי יכול להיות גם פן חיובי (ובהקשר הזה, הדיסלקציה יצרה יכולת זיכרון מרשימה). הכול תלוי בשאלה כיצד אנו רואים את עצמנו, ולמי אנחנו נוטים יותר להקשיב - לקולות שבאים מבחוץ, או לקול הפנימי שלנו.
מאז ועד היום דפנה לא רק סיימה את התואר שלה בהצטיינות, אלא כתבה 25 ספרים בנושא NLP ודמיון מודרך, והפכה את אהבת חייה - לעזור לאנשים - לקריירה מלאת סיפוק. אין ספק שאבחון הוא דבר חשוב, אבל מה שיותר חשוב הוא אילו החלטות תקבלו בעקבות האבחון.
