איך בני הזוג הזרים (לא אזרחי ישראל) יכולים לקבל אזרחות ישראלית ולבנות בית משותף בישראל? הרי מידי שנה מגיעים לארץ אלפי אנשים בעקבות בני הזוג ישראלים בתקווה להקים משפחה. אבל כאשר מדובר על אנשים ללא אזרחות המצב הוא לא כל כך קל. להבדיל ממדינות אחרות למדינת ישראל כמעט ואין תכניות כמו רכישת נכס החל ממחיר מסוים, השקעה בעסק ועוד, שבעקביותן ניתן ישירות לקבל אזרחות.
אבל במקרים כאשר מדובר על בני הזוג, ישנה אפשרות שנקראת הליך מדורג. בעצם זה תהליך, שנמשך מספר שנים אבל מי שיעמוד בכל הדרישות וקריטריונים יוכל לקבל אזרחות ישראלית.
בשלב הראשון של תהליך בני הזוג אמורים להגיש בקשה לפתיחת תיק בלשכת רשות האוכלוסין והגירה. לבקשה הם חייבים לצרף גם מסמכים שמעידים על החיים המשותפים שלהם. יש להבדיל בין 2 מסלולים של התהליך, כאשר אחד מיועד לזוגות נשואים ואחד לזוגות אשר אינם נשואים. מהות ההליך זהה, אבל הזמן הנדרש והתוצאה קצת שונים. לרב כאשר מדובר על בני הזוג הנשואים, אז בסוף התהליך ובתנאי העמידה בכל הדרישות בן הזוג הזר מקבל אזרחות ישראלית ובמקרה של בני הזוג לא נשואים, התהליך יכול לקחת עד 7 שנים ובסופו של דבר בתנאי העמידה בקריטריונים בן הזוג הזר יקבל מעמד קבע בישראל.
בין המסמכים אשר מגישים יחד עם הבקשה לפתיחת תיק הליך מדורג בפעם ראשונה חייבים להגיש תעודת לידה, תעודת שמצהירה על העדר עבר פלילי, תעודות על מצב משפחתי, תעודת נישואין, רווקות או גירושין. בנוסף גם חייבים להציג מסמכים והוכחות לקיום קשר בין בני הזוג.
לאחר הגשת מסמכים ראשוניים בני הזוג מוזמנים לפגישת "שימוע". פגישה זו נועדה בשביל שנציגי משרד הפנים ישתכנעו שהקשר בין בני הזוג הוא אמתי ואינו "מפוברק".
פגישות כאלו ימשכו במשך מספר שנים כאשר בכל פעם מחדש בני הזוג יצטרכו להוכיח שקשר שלהם אמיתי. לא פעם נציגים ישברו את מחסום הפרטיות וישאלו שאלות אינטימיות, לעתים גם אינטימיות מאוד. כל זה נעשה במטרה למנוע מאנשים עם קשר מזויף להצהיר את עצמם.
למרות, שמהצד נראה שתהליך הזה נוקשה ולא כל כך פשוט, עדיין לעומת מדינות אחרות במדינת ישראל אפילו בני הזוג לא נשואים יכולים לקבל מעמד קבע ולנהל משק בית משותף.
