ביקורת: "תפוחים מן המדבר" – המחזה של סביון ליברכט בהפקה נוקבת ומרגשת – תיאטרון הספרייה
מאת חיים נוי
"תפוחים מן המדבר", המחזה הנודע של סביון ליברכט, העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן מיסודו של בית צבי – הוא נוקב ומרגש . ההפקה הקולחת והדרמטית, המהולה בטקסטים קומיים ושנונים, עוסקת במציאות הישראלית שעדיין קיימת במקומות רבים של חרדים מול חילונים ומאבק הדורות וזכויות האישה.
העלילה עוסקת בבני משפחת אברבנאל, משפחה חרדית-ספרדית מירושלים: האב, ראובן, ויקטוריה אשתו ובתם היחידה רבקה בת ה-18. האב רואה עצמו כראש המשפחה וכמחליט הבלעדי על כל אורחות החיים. הוא רודה באשתו ובבתו, מתעמר בהם וגם מחליט לשדך לבתו אלמן מבוגר עם ילדים ומסכים גם לננס טוב לב. הנערה מורדת בחיים שהאב כופה עליהם, מכירה בחור חילוני ונמלטת עימו לקיבוץ בדרום, שם הם פותחים בחיים חדשים. בני המשפחה מגיעים אליהם בניסיון להחזיר את הבת הסוררת הביתה ואולם העקשנות שלה, הנאמנות לעקרונותיה ולחופש הבחירה , גוברים והסוף הוא שגם האב העריץ מתרצה וסועד עימם תפוחים, מאכל שהיה מקבל רק פעם בשנה , בבית היתומים שבו גדל.
מורן טחן בן אריה מגלמת בכישרון רב את ויקטוריה אברבנאל, אישה כנועה לשיגיונות בעלה. מורן משחקת נהדר והיא מבצעת באורח מעולה את דמות האישה המשלימה בהתחלה עם גורלה ועד להצטרפותה לנס המרד הפמיניסטי ונגד הכניעה למרות בעלה.
דיוויד לוינסקי , מטובי שחקני הבמה הדרמטית בישראל, נפלא בתפקיד ראובן אברבנאל, ראש המשפחה העריץ . דיוויד הוא שחקן משכמו ומעלה ומצוין ומשחקו הוא ראוי ומשובח.
חן מרציאנו מגלמת את הבת רבקה והיא משכנעת וחיננית ומשחקה ללא דופי. חן היא שחקנית מבטיחה ומוצלחת.
עמית רוטמן מגלם יפה מאוד את דובי, בן הזוג של רבקה . משחקו הוא מוקפד ומעולה וממש הולם את התפקיד.
מי שגונבת את ההצגה היא מורן מלכה, בדמות שרה, אחותה של ויקטוריה. מורן מגלמת את התפקיד בצורה מופלאה ואין ספק כי היא שחקנית רבגונית ומוכשרת במיוחד. שרה היא רווקה וגיבנת קמעא, החולמת על בחור ראוי וגם על טיול לוונציה. היא מתירנית ומגלה שבקיץ אינה לובשת בגדים תחתונים. מורן היא שחקנית ופרפורמרית מעולה, מהמשובחות בשחקניות הרגש והקומדיה כאחד בבמות התיאטרון בישראל.
הבמאי אבישי בן גל להטט עם להקת השחקנים המשובחת והתוצאה היא הצגה יפה ומרגשת, מצחיקה ונוקבת.
התפאורה והתלבושות בעיצוב יערה שילוני הן מינימליסטיות , יפות וראויות.
אורי מורג עיצב את התאורה הנאותה.
שיר בודק ואמיר אהרוני עיצבו את המוזיקה המוצלחת והחיננית.
ההצגה היא קולחת, מעניינת וממקדת באורח ייחודי ומשובח את הקוטביות בחברה הישראלית ואת הקונפליקט שעדיין קיים בין הזרמים בחברה ומקומה של האישה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם – יוסי צבקר
