ביקורת: אור לגויים – אבי קושניר בקומדיה מטורפת על אבדן זהות –תיאטרון בית ליסין
מאת חיים נוי
ההצגה "אור לגויים" העולה בתיאטרון בית ליסין היא קומדיה מטורפת, העוסקת באבדן זהות שמביאה לצופה חוויה מבדרת שגוררת פרצי צחוק פראיים, פסק זמן בתקופה לחוצה בה אנו שרויים בימים אלה.
העלילה עוסקת באור, מורה לספרות שפרש לגמלאות, נפרד מאשתו הפסיכיאטרית, בזוגיות עם עלמה צעירה וריקנית, המתגורר זמנית בבית אימו ומתכנן טיול לתאילנד. פטירתה הפתאומית של אימו, ביום שבו היה אמור לטוס לחו"ל, חושפת גילוי ובעיה קשה: האמא לא היתה יהודיה. תפנית זו גוררת מצבים הרי אסון. ביטול חתונת בתו עם בחור ממשפחה דתית, היכן תיטמן האמא, זהויות נעלמות ומחיקת זהותו וקיומו של אור בכלל. התסבוכת המשפחתית באה על פתרונה בזכות כישורי החיקוי המעולים של אבי קושניר, גיבור ההצגה וניתן יהיה להביא את האימא למנוחות ולהמריא לתאילנד.
המחזה נכתב בידי דניאל לפין. הבמאית תמר קינן להטטה עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא שעה וחצי של צחוק בלתי פוסק, הברקות טקסט ובימוי, קצת נחת ובדיחות הדעת.
אבי קושניר הוא הכוח המרכזי על הבמה. כישרונו הגדול ויכולת ההבעה שלו מצליחים לרתק את הצופים לכל מהלך העלילה. הוא מצליח לשלב בין הקומדיה לרגש בצורה שיש בה חום ואמפתיה לדמות שהוא מגלם.
המחזאי דניאל לפין, הביא לידי ביטוי על במה טקסטים שנונים ומלאים ברוח יצירתית. היכולת שלו למזג בין הקומדיה לעומק רגשי הופכת את ההצגה למעוררת מחשבה ולא רק לבידור.
תום זידנר מגלם את נציג חברה קדישא וגונב לא אחת את ההצגה, בזכות הטקסט הקולח והמוצלח וגורף פרצי צחוק. לנא סברא מגלמת נפלא את הרופאה ואת עורכת הדין, תאומות זהות, והיא מוצלחת מאוד ואין ספק שהיא תגלית ההצגה. יעלי רוזנבליט מגלמת את סתיו, בתו של אור ומשחקה מוצלח וקולח. אפרת ארנון משובחת ומשחקת נהדר את פרודתו של אור. רדה קנטרוביץ נפלאה כבת הזוג התמימה והריקנית של אור. המוזיקה של דפנה קינן נעימה ויפה. התפאורה של אדם קלר ניידת ופרקטית. התלבושות של אביה בש נאותות וראויות. עיצוב התאורה של מתן פרמינגר טובה מאוד.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם – כפיר בולוטין
