ביקורת: עוצמה, כאב ותקווה - "נבוקו" – החגיגה המוזיקלית של האופרה הישראלית

ביקורת: עוצמה, כאב ותקווה -  "נבוקו" – החגיגה המוזיקלית של האופרה הישראלית

מאת: חיים נוי

 "נבוקו", יצירתו האלמותית של ג'וזפה ורדי היא יותר מאופרה.

זו נקודת המפנה הדרמטית של המלחין האיטלקי הנודע, יצירה שהפכה אותו בן לילה לסמל התרבותי של איטליה, וליצירה שנטועה עמוק בזיכרון הקולקטיבי שלנו כ"אופרה היהודית". ההפקה הנוכחית של האופרה הישראלית היא לא רק מופע בימתי, אלא חוויה רוחנית מטלטלת.

נבוקו, המבוססת על סיפור חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל, היא דרמה מקראית רבת עוצמה. העלילה עוקבת אחר נבוכדנצר (נבוקו) מלך בבל, הפולש לירושלים ומגלה את בני ישראל לארצו. בתוך הסיפור ההיסטורי נשזרות דרמות אישיות של אהבה וקנאה בין בנותיו של נבוקו – פננה ואביגיל – למול תפילותיו של הנביא זכריה. השיא הדרמטי מגיע כאשר המלך, לאחר שאיבד את שפיותו והתנשא מעל האלים, עובר תהליך של התפכחות רוחנית, המביא לסוף מרגש של חירות ושיבה לציון.

המקהלה – הגיבורה הראשית

הלב הפועם של ההפקה הוא ללא ספק המקהלה. בהפקה זו, מקהלת האופרה הישראלית, המונה כ-75 זמרים וזמרות, אינה רק ליווי – היא הכוכבת הראשית. השליטה הקולית וההגשה המדויקת תחת שרביטו של מנצח המקהלה איתי ברקוביץ מעניקות ליצירה  עומק שאין שני לו.

"שירת העבדים" המפורסמת היא רגע השיא שפשוט עוצר את הנשימה.

עוצמת השירה של המקהלה הנושאת תפילה לחירות ולגעגועים למולדת, מהדהדת באולם בעוצמה שמרטיטה כל לב ומוכיחה מדוע הפך הקטע להמנון לא רשמי של חופש בכל העולם

על המוזיקה  מנצח המאסטרו קרלו מונטנארו, המלהטט ביד אמן עם תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית ראשון לציון. הדינמיקה בין התזמורת לקולות על הבמה מדויקת וסוחפת. הבמאי אנדרה הלר לופס בורא על הבמה שני עולמות מנוגדים בצורה ויזואלית מרהיבה, המדגישה את הקונפליקט בין הכוח הבבלי לבין האמונה העברית.

הביצועים הסולניים מעניקים חיים לדמויות הסבוכות:

• יונוץ פאסקו בתפקיד נבוקו מעביר תהליך פסיכולוגי מרשים, מטירוף לכניעה ולשיבה לשפיות. יש לו יכולות ווקאליות נפלאות..

רחל פרנקל (פננה) מרגשת באצילותה וביכולותיה הווקאליות.

פאבל פטרוב (ישמעאל) ושקד סטרול (אנה) תורמים את חלקם למארג הקולי המרהיב.

יוליה וסילייבה כאביגייל מוצלחת מאוד. זכריה מגולם בידי וזגאן נזריאו המשובח. יש לציין במיוחד גם את עודד רייך ככהן הגדול לבעל, איתן דרורי כקצין בבלי.

התפאורה העצמתית שעיצב רנאטו תאובלדו והתלבושות המפוארות שעצב מרסלו מרקש תורמים לעוצמת המופע.

נבוקו בהפקה הזו היא חגיגה של מוזיקה ורגש. זו אופרה שמערבבת בין עוצמה תזמורתית לבין סיפור תנ"כי רלוונטי מתמיד. המקהלה המפוארת, הניצוח הווירטואוזי והביצועים המרגשים הופכים את הערב הזה לחוויה תרבותית מרגשת ונפלאה. .

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום: יוסי צבקר